בעקבות ההפיכה הצבאית: אובמה שוקל להפסיק הסיוע למצרים

האמריקנים מאיימים בנשק החזק ביותר שיש להם על מצרים: הנשיא אובמה מגיב להפיכה הצבאית בכך שהורה לכל הרשויות הפדרליות לבחון מחדש את הסיוע שמקבלת מצרים מוושינגטון. מצרים מקבלת מארה"ב סיוע צבאי ואזרחי מאז חתימת הסכם השלום עם ישראל, והפסקתו תהיה עוד מכה קשה למשק המצרי

אובמה ומורסי, ארכיון (רויטרס)

נשיא ארה"ב ברק אובמה מביע "דאגה עמוקה" מההפיכה הצבאית במצרים עם הדחתו של הנשיא מורסי בידי הצבא והקמת ממשלה זמנית בראשות ראש בית הדין החוקתי העליון במצרים. הנשיא קורא למעבר דמוקרטי אל ממשלה אזרחית נבחרת מהר ככל האפשר.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בהצהרה כתובה שפרסם הבית הלבן הנשיא אובמה הודיע כי הוא הורה לרשויות האמריקניות לבחון את ההשלכות של ההפיכה הצבאית במצרים והאם לשנות את הסיוע שמקבלת מצרים מארה"ב. אובמה עודד את הצבא המצרי שלא לעצור את הנשיא המודח מורסי ואת תומכיו.

"במהלך תקופה שעדיין איננו יודעים את אורכה, אנו מצפים מהצבא המצרי לוודא שכל הזכויות של הגברים והנשים במצרים לא נפגעות, כולל הזכות להפגנה חופשית והליכים משפטיים הוגנים ותקינים בבתי המשפט האזרחיים".

מצרים: מבעלות הברית החשובות של ארה"ב

היחסים של משטר אובמה עם מצרים ידעו עליות ומורדות מאז שנכנס הנשיא לבית הלבן בתחילת 2009. בימים הראשונים של כהונתו הוא בחר בקהיר כמקום בו פנה לעולם הערבי וביקש לפתוח עימו דף חדש לאחר שתי כהונותיו של ג'ורג' בוש. הנשיא דאז, חוסני מובארק, המשיך את מערכת היחסים הטובה של מצרים עם ארה"ב.

למרות היותה של מצרים מבעלות הברית החשובות של אמריקה במזרח התיכון מאז שנות ה-70, החליט אובמה שלא לתמוך במשטר מובארק בימי ההפיכה של חורף 2011 והודיע כי על הנשיא מובארק לעזוב את תפקידו, ובכך תמך במהפכה שהעלתה לשלטון את הנשיא מורסי.

היחסים של מורסי עם ארה"ב נשארו תקינים, אך לא חמים כפי שהיו תחת שלטון מובארק. ארה"ב הביעה מספר פעמים במהלך שנת שלטונו של מורסי דאגה מהיחס לנשים ולמיעוטים דתיים במצרים, וגם הביעה חשש מהידרדרות המצב הביטחוני בסיני, לאורך הגבול עם רצועת עזה וישראל, לאור האירועים בגבול מאז הדחת מובארק.

ההסכם עם ישראל העביר מצרים לגוש המערב

מצרים הייתה עד סוף שנות ה-70 מדינה פרו-סובייטית, לצד רוב מדינות העולם הערבי. עם ביקור סאדאת בירושלים ב-1977 וחתימת הסכם השלום שנתיים מאוחר יותר העביר נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר סיוע צבאי ואזרחי רב למצרים כדי להעביר אותה לגוש מדינות המערב ולתמרץ את משטר סאדאת לחתום על הסכם השלום עם ישראל, למרות ההתנגדות העזה לכך בעולם הערבי ובגוש המזרחי, ממנו מצרים הוקעה ונודתה.

לאחר הירצחו של סאדאת ב-1981 יורשו חוסני מובארק המשיך את מערכת היחסים הידידותית עם ארה"ב ושמר על הסכם השלום עם ישראל. כל הנשיאים האמריקניים מקרטר ואילך המשיכו להעניק למצרים סיוע אזרחי וצבאי שהפך עם השנים לחיוני לכלכלה המצרית. בין השאר מצרים מקבלת מארה"ב טונות של חיטה לצורך הכנת לחם, משום שהגידול העצום באוכלוסייה המצרית לא מאפשר למדינה להאכיל את אזרחיה מתוך משאביה שלה (בדומה לישראל, אגב).

הפסקת הסיוע האמריקני תהיה מכה למשק המצרי

חוסני מובארק היה משענת חשובה של ארה"ב במזרח התיכון, ולמרות היותה מדינה ערבית מצרים השתתפה במלחמת המפרץ נגד עירק ב-1991 תחת הנהגה אמריקנית. גם העובדה שממשלת מצרים שומרת על הסכם השלום עם ישראל מזה יותר משלושים שנה נגזרת בין השאר מהסיוע האמריקני למצרים.

אם אכן הנשיא אובמה יחליט על הפסקת הסיוע האמריקני למצרים - מהלך בעל השלכות דרמטיות על המדיניות של הבית הלבן במזרח התיכון - זו תהיה מכה נוספת לכלכלה המצרית הקורסת. מאז המהפכה לפני שנתיים וחצי מצרים איבדה את אחד ממקורות ההכנסה הבודדים שלה, תיירות, הבורסה בקהיר נחלשה משמעותית ועתודות המטבע שלה הולכות ומדרדרות. הפסקת הסיוע האמריקני תעמיס עוד קשיים משמעותיים על המשק המצרי.