קטל חסר הבחנה, שנאה ושכול: תיעוד חשאי מסוריה

שני עיתונאים מפורטוגל חצו בדרך לא דרך את הגבול מטורקיה ובמשך 10 ימים, כשסכנה ממשית נשקפת לחייהם, תיעדו את מעשי הזוועה שמבצע בשאר אסד בבני עמו באמצעות כוחות הביטחון שלו. צפו בסרטון שהביאו עמם ובריאיון שבו תיארו את תחושותיהם הקשות

מרחץ הדמים בסוריה, שגובה לאחרונה גם את חייהם של עיתונאים מערביים, לא הרתיע שני כתבים אמיצים מפורטוגל מלחצות בדרך לא דרך את הגבול בינה לבין טורקיה ולתעד במשך 10 ימים את הנעשה בארצו של אסד. השניים הגיעו לישראל לריאיון בלעדי ב"אולפן שישי" כשבידיהם שעות של חומר עיתונאי המתעד מעשי הרג חסרי אבחנה שמבצעים נאמני המשטר בבני עמם. בשיחה עמם הם תיארו את הזוועות שבהן חזו במהלך שהותם בסוריה ואת הרשמים שנצרבו בתודעתם אחרי שעזבו את המדינה.

הריאיון עם שני העיתונאים נערך מבלי לחשוף את פניהם, כדי שהדבר לא יהווה מכשול בדרכם לשוב ולסקר את הנעשה בסוריה. על האופן שבו הצליחו להסתנן לשטח המדינה סיפרו: "נכנסנו עם ארגון שמעביר סיוע הומניטארי - כמו אוכל, תרופות ושמיכות. הוא מסייע גם בהעברת עיתונאים. עברנו דרך נהר שמפריד בין טורקיה לסוריה וככה נכנסנו". בסרטון שצילמו באותם הרגעים הם נראים חוצים שטח ביצתי לפני אותו הנהר.

לבסוף, חצו העיתונאים את הגבול בתוך אמבולנס שפינה פצוע לטיפול רפואי והיו באחריותם הבלעדית של כוחות המורדים. תיאום המהלך בין הצדדים נעשה עוד טרם יצא לפועל: "ימים לפני שנכנסנו נפגשנו בגבול טורקיה עם אנשי הארגון והם הבהירו לנו שהם לא אחראים למה שיקרה לנו בסוריה. הם אמרו לנו שאנו עלולים למות אם ניכנס למדינה ככה, באופן לא חוקי. אנחנו פשוט סמכנו על המורדים וצייתנו לכל ההוראות שלהם עד שהגענו לנקודת היעד - 100 ק"מ מהגבול". 

על אותם אנשים סיפרו: "סמכנו עליהם. באופן עקרוני, מטרת הארגון שהכניס אותנו לסוריה היא לספק תרופות ובגדים, אבל הם הכניסו גם נשק". עובדה זו רק הגבירה פי כמה את הסכנה שנשקפה לעיתונאים, והתיעוד מרגעי המעבר מהווה אולי המפחיד ביותר מכל החומר שהביאו השניים. בקטע נראית הגופה שהועברה באותו האמבולנס מועברת לאחד הכפרים. "הן הלכו לאסוף תפוחי אדמה", התייפחו שם. "הצבא ירה עליהן. בשאר אסד אחראי לזה. זאת קטסטרופה".

התיעוד שהביאו השניים שופך אור גם על מצב שירותי הרפואה וההצלה הזמינים לאזרחי סוריה בערים הנצורות על ידי כוחותיו של אסד. בשל המצב הקשה, הוסבו דירות מגורים לבתי חולים מאולתרים. העיתונאים התקשו לשמור על קור רוח כשסיקרו את תוצאות מעשי הטבח האכזריים בקרב האזרחים.

"כשאנחנו מורידים את מסכת הכתבים אנחנו מרגישים את הצער על כל המצב. בינינו לא דיברנו. כשנכנסנו לאוטו כדי לחזור למקום שבו התאכסנו הדבר היחיד שעשיתי היה להסתכל דרך החלון ולבכות. את האנשים האלה אי אפשר לקחת לבתי חולים, כי בכבישים הראשיים מוצבים מחסומים של כוחות הביטחון של אסד", הם סיפרו - והוסיפו: "כשמישהו נפצע בהפגנה, האמבולנסים לא יכולים לעבור בכבישים הראשיים. הם צריכים לנסוע בכבישים שעוברים בהרים ונתונים לשליטת המורדים. הם נותנים לאמבולנסים לעבור, אבל לא לבתי החולים הגדולים של סוריה אלא לאלה של המחתרת".

מי שאחראי להעניק את הטיפול הרפואי באותם מוסדות מאולתרים הם "רופאים שעובדים מחוץ לשעות העבודה שלהם, ובאופן לא חוקי מטפלים בפצועי המורדים. כל רופא שנתפס מטפל בפצועי ההפגנות מפוטר מיד. הוא נעצר או מוצא להורג".

גם עוברי אורח המנסים להגיש עזרה לנפגעים מהווים מטרות לגיטימיות עבור אנשיו של אסד. "יש צלפים שיורים על כל מי שמנסה להתקרב לפצועים או להרוגים ברחוב כדי לסייע להם. מצד שני, לכל האוכלוסייה מסביב לא אכפת להקריב את חייה כדי לנסות ולעזור לאנשים האלה", הם סיפרו. 

למרות הקטל המאסיבי באזרחים, לא אומרים אלה נואש - וההתקוממות בקריאה למהפכה נמשכת כל העת. סרטון שצילמו השניים בעיר אידליב מתעד הפגנה שפרצה בעקבות מותו של אחד התושבים מירי צלפים. "האנשים כאן אינם עוצמים עין. הם חזרו לרחובות כדי לקבור את הגופה. המהפכה לא נעצרת ולו לרגע", הם הבהירו.

פרט מהותי נוסף שציינו הוא ההימצאות הבולטת של כוחות אירניים ושליחיהם בשטח, שהגיעו לסוריה כדי לסייע לבשאר אסד לדכא את המחאה נגד שלטונו. "בכל השיחות שערכנו שמענו עדויות של אזרחים על נוכחות של חיזבאללה, מיליציות עירקיות של מוקתדא סאדר וצלפים אירניים. התושבים אומרים שהם לא מאמינים שסורי מסוגל לצלוף בבני עמו. חלקם שמעו גם באוזניהם דוברי פרסית".

במהלך הביקור הסוער בסוריה פגשו שני העיתונאים, בין היתר, גם קצינים לשעבר בצבא סוריה שערקו מכוחותיו של אסד. למרות הכל, הם טענו שבחלק מאזורי המדינה מצליחים האזרחים לשמור על שגרת חיים נורמלית - אבל במוקדי הלחימה, רחוק המצב מלהיות דומה לכך: "כמעט כולם רוצים לנקום כי הם כבר איבדו את יקיריהם או כי ההורים שלהם נעצרו. השנאה גדולה מדי. זה היה מאוד בולט בטבח הכפריים שבו חזינו: ילד אחד אמר לנו שהוא רוצה לפגוש את בשאר אסד ואת אנשי כוחות הביטחון כדי לקיים יחסי מין עם נשותיהם. זה ממחיש שיש סיכון גדול לכך שכל האזרחים יתחמשו ותתחיל שם מלחמת אזרחים".

בזמן שהקהילה הבינלאומית ממשיכה לעמוד בסירובה להתערב באופן מעשי בנעשה בסוריה, התרשמו שני העיתונאים מכך שבקרב האזרחים סבורים גם כן כי לא זה יהיה מה שייגאל אותם ממעשי הזוועה של בשאר אסד ושלטונו. "הרוב סבור שצבא סוריה החופשית לא יצליח לנצח לבד כי חוסר השוויון גדול מדי.  מה שהם מבקשים מהעולם הוא לא התערבות בשטח כי הם חוששים שלסוריה יקרה מה שקרה לעירק. הם יודעים שכוחות אלה עלולים להישאר שנים בשטח ובזה הם אינם מעוניינים. הם מבקשים להטיל סנקציות ובייחוד לסגור את המרחב האווירי כדי להביא לסיום ההתקוממות ולנצח".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת