האביב שגרס את "ההבטחות הגדולות"

גמאל מואבק וסיף אל-אסלאם יועדו לרשת את אבותיהם - חוסני מובארק ומועמר קדאפי, בשנים הקרובות. הם הוצעדו לקדמת הבמה הפוליטית כחלק מהכשרת דעת הקהל לירושה, אבל התפוצצות המחאה ב"אביב הערבי" גדעה את עתידם הפוליטי. כך התמסמסו "ההבטחות הגדולות" של העולם הערבי

גמאל וסיף אל-אסלאם. ההבטחות שלא מומשו (חדשות 2)

הם היו "ההבטחות הגדולות" ותקוות המערב לשינוי. הם היו צעירים, הם ידעו אנגלית, חלקם התחנכו במערב. והם שילמו מחיר כבד לא פחות מזה ששילמו הוריהם במהפכות "האביב הערבי". גמאל מובארק במצרים וסיף אל-אסלאם בלוב היו אמורים להיות "הדור הצעיר" שיוביל את האזור בשנים הבאות, אבל הקריירה הפוליטית הקצרה שלהם הסתיימה בטרגדיה.

הם היו אמורים להצטרף למשל, לבשאר אסד, שעלה לשלטון בסוריה בשנת 2000 אחרי מות אביו חאפט, ועורר תקוות עצומות במערב ש"רופא העיניים מלונדון" יעשה שלום עם ישראל ויביא בשורה לעמו; לעבדאללה מלך ירדן, שהחליף את אביו חוסיין, ואשר עד היום מהווה מושא ללעג בקרב חוגי האופוזיציה הטוענים כי רמת האנגלית שלו טובה מהערבית; וגם למוחמד מלך מרוקו, שהחליף את אביו חסן ב-1999 ומאז מצעיד את מרוקו בשדרת הרפורמות, לרבות אלו שהוכנסו לאחרונה והביאו להשתלטות המפלגה האסלמיסטית על הפרלמנט בבחירות.

שחיתות וגניבת כספי ציבור

בצעד מכוון "הוצעדו" בשנים האחרונות הבנים קדאפי ומובארק לקדמת הבמה. גמאל (48) סיים תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטה האמריקנית בקהיר ולאחר מכן החל לעסוק בבנקאות. בתחילת העשור הקודם פנה לפוליטיקה, בעקבות בקשת אביו, והפך לאיש מספר שלוש במפלגת השלטון. רבים זוכרים - ולא לטובה את מראות השחיתות מחתונתו המפוארת בשנת 2007, עם חדיג'ה אל-גמאל, בתו של אחד מעשירי מצרים. את הזוג חיתן לא פחות מאשר ראש הממסד הדתי העליון במדינה, שייח' אל-אזהר, וה"אפטר פארטי" נערכה בבית הקייט של המשפחה בשארם א-שייח'.

עד מהרה הסתמן גמאל כיורש הכמעט ודאי לאביו, למרות ששום הנחיה רשמית לא פורסמה בנושא. הפגנות אופוזיציה רבות התקיימו בשנים האחרונות תחת הכותרת "לא להורשת השלטון", בטענה כי מצרים היא לא דיקטטורה מלוכנית, שאת הכסא החם של האב תופס הבן. כדי לא להצטייר כך גם כלפי חוץ, סירב מובארק לאשר רשמית שזו תכניתו. יחד עם בנו, הכחיש כי גמאל יירש אותו - אך במקביל סירב למנות לעצמו יורש רשמית.

אך אירועי המהפכה טרפו את הקלפים, וגרסו את התכניות של משפחת מובארק. גמאל מיהר להתפטר מתפקידו במפלגת השלטון, והנשיא מינה לראשונה יורש - עומר סולימאן. הכל כדי לרצות את המפגינים. אחרי עשרות דיווחים שקריים על הימלטותם מקהיר, נעצרו גמאל ואחיו עלאא - והוצגו בחודש אוגוסט בכלוב הנאשמים יחד עם אביהם. התובע הכללי מייחס להם עבירות שחיתות חמורות וניצול מעמדם בשלטון. גמאל נאשם כי שלשל לכיסו מאות מליוני דולרים מעסקת הגז עם ישראל, לצד העובדה שהחזיק בשטחים רבים מקריית התיירות בשארם א-שייח'. העונש הצפוי לו ולאחיו גמאל נע בין חמש ל-15 שנות מאסר.

"שר החוץ" הלא רשמי

וסיף אל-אסלאם? גם כאן, ראוי להשתמש בקלישאה החבוטה מהשנה החולפת "כך חולפת תהילת עולם". תשוש, מבוהל, כשעל פניו חול מהמדבר ובניסיון לשכנע את שוביו כי הוא בכלל רועה צאן מקומי - תועד סייף אל-אסלאם קדאפי ברגעי החופש האחרונים שלו. במדבר רחב הידיים בדרום לוב, אחת הדמויות המבטיחות באזור ערב פרוץ "האביב הערבי", אשר יועדה לקרב את לוב למערב ביום שאחרי אביו יירד מכס השלטון - סיימה את דרכה.

בנו השני של מועמר קדאפי נולד במתחם באב אל-עזיזיה בטריפולי לפני שלושים ותשע שנים. הוא מעולם לא החזיק בתפקיד רשמי - אך בעשור האחרון הצטייר כיורש הוודאי לשלטון. שלא כמו אחיו, הקפיד לטפח תדמית בוגרת - גם אם הדבר הצריך את רכישתם של תארים אקדמאיים באוניברסיטאות אירופאיות.

כמי שנערך לקבלת הירושה, הגביר בשנים האחרונות קדאפי הבן את פעילותו בזירה הבינלאומית. כשר חוץ לא רשמי, התחכך בחברותם של ראשי מדינות ואנשי עסקים בכל העולם - ובכך שמר על מעמדה של לוב בקהילה הבינלאומית, במיוחד אחרי שוויתרה על תכנית הגרעין שלה. בין השאר, עמד מאחורי המגעים החשאיים בין לוב לבריטניה - שהבשילו לכדי עסקאות נפט בשווי מאות מיליוני דולרים.

שאלת ה"אילו"

עם פרוץ המהומות בלוב - הפך סיף אל-אסלאם לדובר משטרו המתפורר של אביו. בערבית ובאנגלית הבהיר כי אין בכוונת קדאפי האב לוותר על השלטון, והצטלם פעמים רבות כשהוא זוכה בתמיכת ההמון ברחובות טריפולי. אך גורלו היה בלתי נמנע.

שלא כמו בלינץ' האכזרי שביצעו באביו, חסו המורדים על סיף אל-אסלאם. בתקווה להוכיח לעולם כי בכל זאת, האביב הערבי לא הפך לאביב אסלאמי קודר, שלוח רסן ואלים, הוא יזכה לצדק בהיכל הצדק בטריפולי. אבל כבר היום מדברים גורמים משפטיים בלוב על עונש מוות לבנו של הרודן.

כך יצא, שאחרי שנים של התחככות במנהיגי העולם בחליפות מפוארות ושליטה בהון של המדינה - סיימו השניים את דרכם מאחורי סורג ובריח. ייתכן שאם היו מחליפים את אבותיהם מוקדם יותר, היו מצליחים למנוע את גל המחאה במדינותיהם. אבל בשנה האחרונה הוכיח המזרח התיכון פעם נוספת, שאסור לשאול בו את שאלת ה"אילו".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת  

שנה לאביב הערבי - סיקור מיוחד:

בין "האביב הערבי" לטרור איסלאמי

בשנה אחת: 4 מנהיגים אומרים שלום

שנה אחרי: התמונות ששינו את העולם